פסק-דין בתיק עת"מ 001543/04

1.      בעתירה שבפני עותר העותר, ארגון עובדים יציג הפועל במסגרת הסתדרות העובדים החדשה, לחיוב המשיבה, חברה ממשלתית העוסקת ביבוא ואספקת פחם לייצור חשמל, לערוך מכרזים כדת וכדין לשם התקשרות בחוזים להובלה ימית של הפחם לישראל, כנדרש על פי חוק חובת מכרזים 1992.

עוד עותר העותר לחיוב המשיבה לחשוף בפניו את פרטי ההתקשרויות והחוזים שנערכו בינה לבין מובילי הפחם השונים בעבר, בין שאלה נקשרו לאחר מכרז ובין אם לאו.

      2.   בדיון המקדמי שהתקיים בפני ביום 15.6.04 קיבלו באי כח הצדדים את הצעתי לפיה תמסור המשיבה לעותר את רשימת חברות הספנות עימה התקשרה לשם הובלת הפחם לישראל ואת מועד סיום ההתקשרות עימן. כן הסכימה המשיבה למסור לעותר מידע לגבי הסכמי ההובלה עליהם חתמה לתקופות קצרות מועד שאינן עולות על 6 חודשים.

המידע אכן נמסר לעותר, אך הוא לא הסתפק בכך ודרש מידע נוסף, אשר המשיבה סרבה לתיתו.

            לאור המחלוקת שהתלגעה בין הצדדים בענין זה ומשנכשלו מאמציי להביאם להסדר, הוריתי לבאי כחם לסכם את טיעוניהם לגבי הטענות המקדמיות שהעלתה המשיבה בתגובתה המקדמית.

3.      טוענת המשיבה כי אין לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בעתירה, שכן המשיבה הינה חברה ממשלתית ואינה כלולה במסגרת הגופים או הרשויות הנתונים לביקורת שיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בטענה זו יש ממש.

בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעניינים מנהליים לאמור: "עניינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות" (סעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים 2000), אשר הועברו אליו מבית המשפט הגבוה לצדק ואשר בהם הוסמך לדון מכח הוראת סעיף 5 לחוק הנ"ל. עניינים אלה כוללים: "עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה". (סעיף 5(1) לחוק).

לבית משפט זה הוקנתה, איפוא, הסמכות העניינית לדון בעתירות נגד החלטה של "רשות" באחד העניינים שפורטו בתוספת הראשונה לחוק.

      "רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

"החלטה של רשות": החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל".

      (סעיף 2 לחוק).

יש לבחון, איפוא, בראש וראשונה האם המשיבה, כלפיה מופנית העתירה, היא בגדר "רשות", אשר לבית משפט זה הסמכות לבקר, מבחינה משפטית, את החלטותיה.

4.      המשיבה היא תאגיד הנשלט ע"י חברת החשמל והנמצא בבעלותה המלאה. חברת החשמל הינה תאגיד הנשלט ע"י ממשלת ישראל וככזה ניתן להתייחס אליו כחברה ממשלתית. המשיבה היא, איפוא, חברת בת ממשלתית, הנשלטת להלכה ולמעשה ע"י הממשלה.

על אף "מעמדה" זה, אין היא יכולה להחשב כ"רשות" כמשמעותה בסעיף 2 הנ"ל. המשיבה אינה רשות מרשויות המדינה, או רשות מקומית, ואף אינה יכולה להכלל במסגרת "גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

התפקידים אותם ממלאת המשיבה והמשימות שיועדו לה ע"י חברת האם, לא  הוטלו עליה מכח הדין או על פיו. את הובלת הפחם מארצות חוץ לנמלי הארץ מבצעת המשיבה עבור חברת האם הממשלתית - חברת החשמל, אשר אף היא אינה פועלת מכח הדין ואינה מבצעת תפקיד ציבורי על פי דין, אלא על פי המטרות והיעדים שהותוו לה במסמכי ההתאגדות, כתאגיד על פי דיני החברות.

זאת ועוד: לא ניתן לראות במשיבה "מחלקה שלטונית" הפועלת על פי דין, המסתירה את פעילותה מאחורי מסך ההתאגדות, אף אם מדובר בתאגיד הנשלט באופן מלא ע"י המדינה, באמצעות חברת החשמל והממשלה. היא אף לא תאגיד סטטורי (כמו המוסד לביטוח לאומי) הפועל מכח חוק שכונן אותו וקבע את מסגרת פעילותו.

המשיבה עוסקת, כאמור, ברכישת והובלת פחם לישראל. לשם כך היא הוקמה כחברת בת של חברת החשמל ופועלת לשם השגת מטרותיה כתאגיד מסחרי. אין פעילותה זו יחודית, בלעדית, או מוסדרת על פי חוק או דין כל שהוא. למשיבה אף לא הוקנו סמכויות שלטוניות או אחרות בדין. כל פעילותה מתבצעת על פי אמות מידה מסחריות, לרבות התקשרויותיה עם ספקים ועם מובילים ימיים.

    5.     כשאלה הם פני הדברים, ובהתחשב באופי פעילותה ועיסוקיה, לא ניתן לקבוע כי המשיבה ממלאת "תפקידים ציבוריים על פי דין" ועל כן אין היא נכללת במסגרת הגופים הכפופים לביקורתו הש יפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים.